מאת אווה אוברלוזקאמפ 

הפרויקט לבחינה מחדש של מתקפת הטרור באולימפיאדת 1972 החל לפני שנה, בספטמבר 2023. צוות הפרויקט כולו התכנס במינכן וערך יום עיון ראשון בנושא. במסגרתו נדונו שאלות קונספטואליות ונערכה סדנה בהשתתפותם של נציגים מארכיונים שונים ומרשויות המדינה במטרה לפתוח בחקר המקורות. באוגוסט 2023 ביקרו בישראל חברת הוועדה פטרה טרהובן ולוץ קרלר מהמכון להיסטוריה בת זמננו במינכן והציגו את פרויקט המחקר בפני משפחות החללים. באביב 2024 התקיים מפגש דיגיטלי בין כל חברי הצוות לבין המשפחות; המפגש הבא יתקיים עוד בשנה האזרחית הנוכחית. 

תחומי ההתמקדות במחקר עד כה 

צוות הפרויקט ערך סקירה של השאלות המחקריות. בשנה הראשונה של הפרויקט התמקדה עבודתנו באירועים שהתרחשו ב-5 וב-6 בספטמבר 1972, בגורמים שסייעו למחבלים בגרמניה המערבית, בשחרור המחבלים שנתפסו חיים ובחטיפת המטוס ב-29 באוקטובר 1972, וכן בהשלכות מתקפת הטרור באולימפיאדת מינכן על יחסי גרמניה-ישראל. 

מאז תחילת הפרויקט ריכזנו ועיינו במספר רב של מקורות רלוונטיים, וביניהם מקורות רבים שאותרו ונחשפו לעיני המחקר לראשונה מאז מתקפת הטרור. לביצוע עבודה זו נדרש זמן רב, מאחר שהמסמכים מפוזרים בארכיונים רבים ונמצאים ברשותן של כמה רשויות מדינה. לעתים קרובות נדרש מחקר מעמיק כדי לגלות את מיקומם של תיקים חשובים. עם הארכיונים והרשויות שאת מסמכיהם כבר בדקנו נמנים הארכיון הפדרלי בקובלנץ, הארכיון הפוליטי של משרד החוץ הגרמני, ארכיון השטאזי, ארכיון המדינה הראשי של בוואריה, ארכיון המדינה של מינכן, ארכיון העיר מינכן, המשרד הפדרלי להגנת החוקה, שירות המודיעין הפדרלי, הפרקליטות הפדרלית הכללית ופרקליטויות שונות נוספות, הארכיונים של מדינות המחוז הגרמניות הֶסֶן ונורדריין-וסטפאליה,  ארכיון לופטהנזה, ארכיון הוועד האולימפי הבינלאומי, ארכיון התאחדות הספורט האולימפית הגרמנית, ארכיון המדינה של ישראל ומספר רב של ארכיונים זרים נוספים, בין היתר בבריטניה, באיטליה, באוסטריה, בארצות הברית ובשווייץ. 

נגישות המסמכים 

הגישה למסמכים בארכיונים הגרמניים מוסדרת בחוק והיא כפופה לתנאים שונים: ראשית, חלק מהמסמכים הנוגעים למתקפת הטרור באולימפיאדת מינכן נגישים כבר כיום באופן חופשי. שנית, טרם חלפה תקופת ההגבלה החלה על מסמכים ארכיונים רבים שעניינם באירועים שהתרחשו ב-5 וב-6 בספטמבר 1972. אנו רשאים לבקש לעיין במסמכים מעין אלה לצורך עריכת הפרויקט אם יש באפשרותנו לנמק את העניין המחקרי בהם. כך למשל, עלה בידינו לעיין בארכיונים בבוואריה בפרוטוקולים של הודעות או חקירות עדים שערכה המשטרה, שלמעשה טרם חלפו תקופות ההגבלה החלות עליהם מטעמי הגנת הפרטיות. שלישית, מצויים מסמכים רלוונטיים בארכיונים שעליהם חלות מגבלות גישה עקב רמת הסודיות של המידע. מדובר למשל במסמכי מודיעין שסווגו בסיווג ביטחוני גבוה ביותר בעת עריכתם ומאז לא נבדקו מחדש על ידי רשויות המדינה. חלק מחברי הצוות שלנו שעברו בדיקת רקע ביטחונית, רשאים לעיין במסמכים הללו. ורביעית, ישנם מסמכים רלוונטיים שעדיין נמצאים ברשותן של הרשויות הגרמניות ולא בארכיונים, למשל בפרקליטות הכללית הפדרלית, במשרד הפדרלי להגנת החוקה, בשירות המודיעין הפדרלי ובמשרד הפנים הגרמני. אנו רשאים לעיין במסמכים הללו בין אם על סמך בדיקת הרקע האמורה ובין אם על בסיס הצהרה חתומה מראש כי המידע לא יועבר על ידינו לצד שלישי כלשהו. אם ברצוננו להשתמש במסמכים מהקטגוריות השלישית והרביעית בפרסומים שלנו, עלינו להגיש לשם כך בקשה נפרדת, אשר תיבחן על ידי הרשויות המוסמכות. אנו חותרים לכך שמסמכים מעין אלה, ככל שהדבר אפשרי על פי חוק, יועברו לארכיונים ויהיו זמינים לשימוש מחקרי דרך קבע. הודות לתמיכתו של משרד הפנים הגרמני, לפרויקט ניתנה גישה רחבה ביותר למסמכים. ברבים מהמסמכים שאנו יכולים לעיין בהם טרם נעשה שימוש במחקרים. 

אתגרים 

נקודת המוצא הזו אמנם בעלת פוטנציאל רב, אולם אנו ניצבים בפני כמה אתגרים: פעם אחר פעם אנו מגלים כי תיקים מסוימים שהיו יכולים להיות בעלי חשיבות למחקר הושמדו לאחר שסווגו על ידי הרשויות לפני שנים רבות כחסרי ערך ארכיוני. לעיתים עולה בידינו למצוא עותקים של תיקים מעין אלה בארכיונים אחרים בגרמניה או מחוצה לה. בחלק מהמקרים, לא ניתן לאתר באופן חד משמעי את מקום הימצאם של מסמכים או תיקים מסוימים, ולכן איננו יודעים אם הם עדיין מאוחסנים במקום כלשהו או שכבר הושמדו. בירורים אלה נמשכים זמן רב, אולם בסיכומו של דבר שמנו לעצמנו למטרה לזהות היכן מצויים פערים מעין אלה. בבואנו להגיש בקשה לגילוי מסמכים, הטיפול בה עשוי להימשך זמן רב והבקשה אף עשויה להידחות אם מקורו של המידע המופיע בהם נמצא בארגוני ביטחון זרים, הואיל ובמקרה מעין אלה, יש צורך בקבלת הסכמתם לגילוי המידע.  

גם המלחמה שפרצה כתוצאה ממתקפת חמאס על ישראל משפיעה על ביצוע הפרויקט. למרבה המזל, החברים הישראלים בוועדת ההיסטוריונים לא נפגעו בה. מפגשים פרונטליים בין החוקרים הישראלים לבין שאר חברי הפרויקט קשים יותר כיום לביצוע. עבודת המחקר עם מסמכים המצויים בישראל הפכה מורכבת יותר מאז ה-7 באוקטובר 2023. מסמכים חשובים שארכיון המדינה העלה לאינטרנט לא היו זמינים לתקופה מסוימת בעקבות מתקפת סייבר. 

המשך המחקר 

בחודשים הקרובים יורחבו תחומי המחקר מעבר לאמור לעיל ויבחנו את מכלול ההיבטים של נושאי הפרויקט. בין היתר נתמקד בהתנהלות של שלטונות גרמניה המערבית עם אירועי ה-5 וה-6 בספטמבר 1972, בשינוי התפיסה בלוחמה בטרור מאז מתקפת הטרור, במדיניות של גרמניה המערבית ביחס לאש"ף ופת"ח ויחסן של שלטונות גרמניה למשפחות הנרצחים. 

מפגש פרונטלי נוסף של כל הצוות ייערך עוד בשנה האזרחית הנוכחית. בשנת 2025 יתקיים כנס אליו יוזמנו גם חוקרים ומומחים חיצוניים. בתחילת ספטמבר 2024 יעלה לאינטרנט אתר ייעודי לפרויקט שמטרתו לספק מידע על התקדמות הפרויקט בשקיפות מלאה. חשוב לנו במיוחד לעדכן את המשפחות על מהלך הפרויקט ולמסור להן בפירוט את תוצאותיו לאחר תיקוף המחקר. בקיץ 2026 יגיש צוות הפרויקט דו"ח סופי למשרד הפנים הגרמני. תוצאות המחקר יפורסמו בהמשך גם בספר מחקרי מקיף. 

המשימה ושיטות עבודה שלנו 

בשנת 2023 דרש משרד הפנים הגרמני לערוך בחינה מקיפה מחדש של מתקפת הטרור במשחקים האולימפיים ב-1972, האירועים שקדמו לה ומה שהתרחש בעקבותיה. צוות המחקר מורכב מוועדה בינלאומית המונה שמונה חברים שהם פרופסורים בעלי שם הפועלים בוועדה באופן וולונטרי, לצד משרד ומחלקת מחקר ייעודיים במכון להיסטוריה בת זמננו במינכן. הפרופסורים החברים בוועדה תורמים ממומחיותם למפגשים המשותפים הנערכים דרך קבע, בהם נדונים התקדמות המחקר והמשך הפעילות. תפקידי המשרד ומחלקת המחקר הם לרכז את הפרויקט בכללותו ולבצע את עבודת המחקר הלכה למעשה: חוקרי המכון פוקדים את הארכיונים בחיפושם אחר מסמכים רלוונטיים, מאתרים מקורות חדשים שעדיין מצויים בידי הרשויות ומנתחים אותם. גם חברי הוועדה לוקחים חלק בכך. במסגרת צוותי עבודה המחולקים לפי נושאים מתקיים שיתוף פעולה מעמיק בין הוועדה לבין חוקרי המכון. 

אווה אוברלוזקאמפ 

(מנהלת המשרד ומחלקת המחקר במכון להיסטוריה בת זמננו מינכן-ברלין)