המטרה היא לשחזר בצורה מדויקת ככל האפשר את ההשתלשלות של חטיפת בני הערובה ברחוב קונולי 31 במינכן, שם נרצחו שניים מתוך אחד עשר החטופים. המחקר מתמקד בהחלטות שנתקבלו על ידי מטה החירום, המשא ומתן שניהל עם המחבלים, שיחותיו עם נציגי ממשלת ישראל ועם התקשורת. נכללים בכך גם שיתוף הפעולה בין הממשלה הפדרלית, ממשלת בוואריה והרשויות בעיר מינכן לצד חילופי הדברים שלהם עם שירותי הביטחון הישראליים. מדוע לא התקבלה ההצעה הישראלית לשלוח יחידה מיוחדת לשחרור בני הערובה? באילו נסיבות הוחלט לבסוף להטיס את המחבלים ואת בני הערובה לפירסטנפלדברוק?

ניסיון החילוץ בשדה התעופה בפירסטנפלדברוק הסתיים במותם של כל תשעת בני הערובה הנותרים. במהלך המבצע נהרג גם שוטר גרמני. חמישה מתוך שמונת המחבלים נהרגו ושלושה נתפסו חיים. בשעה 22:36 נחתו שני המסוקים ובהם בני הערובה והמחבלים, ובשעה 01:15 המשטרה חסמה את הזירה. ישנם דיווחים סותרים לגבי מה שהתרחש בינתיים. אילו תובנות חדשות קיימות לגבי השתלשלות האירועים בפירסטנפלדברוק? מהן הסתירות שנותרו בלתי פתורות עד כה, אותן ניתן ליישב על ידי סנכרון כל המקורות?

האם לא היה ניתן, או ליתר דיוק – האם לא הייתה זו חובה למנוע את מתקפת הטרור? שאלה זו נשאלת פעם אחר פעם, בין היתר על ידי המשפחות של החללים והספורטאים הישראלים שניצלו. על רקע זה, צוות המחקר עוסק בחקר היערכויות האבטחה לקראת המשחקים. מה היה תפקידו של הוועד האולימפי הבינלאומי? מה ידעו שירות הביון הפדרלי של גרמניה והמשרד הפדרלי להגנת החוקה על הסיכון? מה היו חילופי הדברים עם ארגוני המודיעין של ישראל, אירופה וארה"ב? אילו התרעות קיבלה מערכת הביטחון הגרמנית וכיצד היא התייחסה אליהן? 

יש לערוך בחינה מחודשת גם לרקע של המחבלים הפלסטינים ועוזריהם. כיצד ובעזרת מי תכננו והכינו חברי "ספטמבר השחור" את מתקפת הטרור ב-5 בספטמבר 1972? אילו תובנות חדשות ישנן לגבי גיוס המחבלים והכשרתם הצבאית, כיצד השיגו את כלי הנשק והתחמושת שהיו ברשותם? כיצד ובעזרת מי הם אספו מידע לגבי הזירה המתוכננת של פעולת הטרור במינכן? המחקר מתמקד גם בשיתוף הפעולה בין המחבלים לבין גרמנים שסייעו להם, שכן כמעט ולא נחקר עד כה שיתוף הפעולה בין ארגון "ספטמבר השחור" לבין אנשי הימין הקיצוני בגרמניה. כמו כן, נבדקים קשריהם עם גורמים אחרים, בעיקר במדינות ערב. איזה תפקיד נודע ללוב בתכנון ובהכנה של מתקפת הטרור במשחקים האולימפיים? 

ב-29 באוקטובר 1972 חטפה חוליית מחבלים פלסטינים את המטוס "קיל" של חברת התעופה הגרמנית לופטהנזה, שהיה אמור לטוס מדמשק לפרנקפורט. הם דרשו לשחרר את שלושת מבצעי הטבח שהיו במאסר בגרמניה, כך שלא ימוצה עימם הדין. היו האשמות חוזרות ונשנות כי המטוס נחטף כחלק מעסקה חשאית בין מתכנני החטיפה לבין הצד הגרמני. לפיכך, החוקרים מבקשים לשפוך אור רב ככל האפשר על הרקע לאירועי ה-29 באוקטובר. מי היה אחראי לפעולה? מתי ועל ידי מי הוחלט על שחרור המחבלים שישבו בכלא הגרמני? האם שלטונות גרמניה ידעו משהו על תוכניות החוטפים? האם ישנן אינדיקציות לכך שהיה תיאום בין גורמים גרמנים לבין מתכנני הפעולה הפלסטינים? 

הסתרה, ייפוי המציאות, טיוח? בחינת האירועים מתמקדת בהתנהלות של שלטונות גרמניה לאחר האירועים, ובמיוחד של שלטונות בוואריה. נכללים בכך החקירות המיידיות בזירת האירוע, הליכי החקירה נגד המחבלים שנעצרו, לצד הבדיקה הפנימית של כשל המבצע המשטרתי. כיצד התנהל התיעוד הרשמי של מתקפת הטרור על הנבחרת האולימפית הישראלית, אשר פטר את הגורמים האחראים בגרמניה מכל אחריות? כיצד התנהלו החקירות של פרקליטות גרמניה נגד בכירים גרמנים? האם נעשה ניסיון רציני להעמיד לדין את המחבלים שנתפסו חיים, את מתכנני פעולת הטרור ואלו שעמדו מאחוריה? האם חברי חוליית המחבלים שנותרו בחיים שהו מאוחר יותר בגרמניה המערבית? אם כן, מה ידעו על כך שירותי הביטחון הגרמניים? 

לאחר שחרורם של שלושת המחבלים שנתפסו חיים, שגרירות גרמניה בתל אביב ציינה שמדובר ב"משבר החמור ביותר" ביחסי גרמניה-ישראל מאז כינון היחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות. מה היה היקף אותו משבר? כיצד התפתחו שיתוף הפעולה מתחת לדרג המדיני הרשמי והיחסים בין שירותי הביטחון והמודיעין בהמשך? כיצד השפיעו מתקפת הטרור והתנהלותה של גרמניה לאחריו על דעת הקהל בישראל? מה היו תגובותיהן של הקהילות היהודיות בגרמניה?

התגובה המיידית של גרמניה המערבית למתקפת הטרור במשחקים האולימפיים התאפיינה בהחמרת תנאי הכניסה לגרמניה לאזרחים ממדינות ערב, הטלת איסורים על ארגונים פלסטיניים והליכי גירוש מזורזים. מה הייתה השפעתה של מדיניות זו על היחסים עם העולם הערבי? כיצד שיתפה גרמניה המערבית פעולה עם מדינות ערב כדי למנוע פעולות טרור נוספות? בעקבות הפיגוע, גרמניה שידרגה את היערכותה למאבק באיומי טרור. כיצד הגיבו שירותי המודיעין הפדרליים, המשטרה הפלילית הפדרלית והמשרד הפדרלי להגנת החוקה? מה היה הרקע להקמתה של היחידה המיוחדת GSG 9 בגרמניה ומה הייתה הכשרתם של אנשיה?

צוות המחקר עוסק גם בבחינת המגעים שהתקיימו בין גרמניה המערבית לבין הארגון לשחרור פלסטין (אש"ף) ופת"ח. האם הוגברו המגעים בין גרמניה לארגונים הללו משנת 1972 ואילך במטרה למנוע פיגועי טרור נוספים בגרמניה המערבית? אם כן, מי היה מעורב באותם מגעים דיפלומטיים ואילו תיאומים נערכו? 

במשך עשרות שנים עשו המשפחות מאמצים רבים לחקור את האירועים, לקבלת פיצויים הולמים ולהנצחת זכרם של הנרצחים. ההתנהלות בצד הגרמני כלפי המשפחות טרם נבחנה כראוי. כיצד תקשרו רשויות המדינה והפוליטיקאים עם המשפחות? מה היו המניעים להתנהלותם ומי היה אחראי לכך? מכלול נושאים זה כולל גם את ההיסטוריה של תרבות הזיכרון והנצחת זכרם של החללים בעשורים שחלפו לאחר מתקפת הטרור. אילו נרטיבים היו ועדיין קיימים לגבי פיגוע הטרור? איזה תפקיד נודע לתקשורת? כיצד גורמים כמו הוועד האולימפי הבינלאומי או הקהילות היהודיות השפיעו על מדיניות הזיכרון וההנצחה?