עופר אשכנזי הוא פרופסור להיסטוריה מודרנית ומשמש מנהל מרכז קבנר-מינרבה להיסטוריה גרמנית באוניברסיטה העברית. מאז אוקטובר 2021 הוא מכהן כסגן הדיקן להוראה בפקולטה למדעי הרוח. תחומי העניין העיקריים שלו הם היסטוריה גרמנית-יהודית מודרנית, תרבות הזיכרון הגרמנית הקשורה בנאציזם ובשואה, וכן היחסים בין גרמניה, הציונות וישראל במהלך המאה ה-20. בפרסומיו הוא עוסק בתרבות הוויזואלית הגרמנית והיהודית-גרמנית והמקום שלה בשיח על דעות, רגשות והגדרה עצמית, נושאים שהמחקר האקדמי טרם עסק בהם או התייחס אליהם בצורה שולית בלבד.

"היבטים רבים של פיגוע הטרור ב-1972 ותהליכי קבלת ההחלטות לפניו, במהלכו ולאחריו עדיין אינם ברורים ויש לחקור אותם באופן מעמיק. בנוסף לשאלות הללו, אני מתעניין במיוחד במקומו של רצח הספורטאים בתרבות הזיכרון הישראלית ובהשפעתו על יחסי ישראל-גרמניה, כמו גם על ראיית הפלסטינים בישראל מאז תחילת שנות השבעים – טיעוניהם, מטרותיהם והשימוש שלהם בטרור".

מיכאל ברנר הוא פרופסור להיסטוריה ותרבות יהודית באוניברסיטת לודוויג מקסימיליאן במינכן ומנהל המרכז ללימודי ישראל באוניברסיטה האמריקאית בוושינגטון. הוא מונה לנשיא הבינלאומי של מכון ליאו בק להיסטוריה ותרבות יהודית-גרמנית ונבחר לעמית באקדמיה הבווארית למדעים, באקדמיה נאציונלה וירג'יליאנה במנטובה ובאקדמיה האמריקאית למחקר יהודי. במחקריו מושם דגש על ההיסטוריה היהודית-גרמנית המודרנית, ההיסטוריה של ישראל וההיסטוריה של העיר מינכן. ספריו האחרונים שראו אור: "צילה הארוך של המהפכה: יהודים ואנטישמים במינכן של היטלר, 1918–1923" (בגרמנית); "ישראל: חלום ומציאות של המדינה היהודית" (בגרמנית). 

"כהיסטוריון של תולדות עם ישראל שחוקר על ישראל ומלמד במינכן, הפרויקט הזה חשוב לי מאוד במובנים רבים. מתווספים לכך זיכרונותיי האישיים של האירוע הטרגי הזה. אני מתעניין במיוחד במקום שהוא תופס בהיסטוריה היהודית-גרמנית ובתולדות יחסי גרמניה-ישראל". 

שלמה שפירא עומד בראש מכון אירופה וקתדרת פטרסון למודיעין וביטחון באוניברסיטת בר-אילן, שם הוא מתמחה בהיסטוריה של שירותי הביטחון בישראל ובאירופה, בהיסטוריה של הטרור הפלסטיני והאסלאמי ושל הלוחמה בטרור. 

"מתקפת הטרור במינכן חקוקה היטב בזיכרונם של ישראלים רבים. עבודת הוועדה חשובה ביותר לא רק על מנת לבחון מחדש את ההיסטוריה, אלא גם כדי להבין טוב יותר ולמנוע את איומי הטרור, ולהיערך ללוחמה בטרור – היום ומחר". 

מרגיט סולושי-יאנצה כיהנה כראש החוג להיסטוריה מודרנית והיסטוריה בת זמננו בסמינר להיסטוריה באוניברסיטת לודוויג מקסימיליאן במינכן עד שפרשה לגמלאות בשנת 2023. בנוסף להיסטוריה של הנאציזם והפשיזם, היא מתמקדת בעבודתה בחקר היסטורי של טרור ואלימות מאז שנות השבעים של המאה הקודמת, והובילה מספר פרויקטים מחקריים גדולים בנושא. 

"כנערה בת 15 ביקרתי בהתלהבות בכמה שיותר תחרויות במשחקים האולימפיים בזכות כרטיסי הכניסה שחולקו בחינם בבתי הספר במינכן. מתקפת הטרור נגד הנבחרת הישראלית ורצח הספורטאים בפירסטנפלדברוק גרמו לטלטלה עמוקה בתקופה של אלימות פוליטית גוברת בגרמניה ובעולם. יש לכך חשיבות רבה עבורי שבסוף הקריירה האקדמית שלי אני יכולה לעסוק גם מבחינה מדעית בחקר האירועים והרקע להם, לצד מה שהתרחש לאחר מתקפת הטרור, וזאת על ידי ניתוח חומר המקורות בארכיונים, תוך שימוש בשיטות של היסטוריונים בני זמננו והידע שצברתי בפרויקטים המחקריים שלי." 

פטרה טרהובן היא פרופסור להיסטוריה של התרבות האירופית והיסטוריה בת זמננו באוניברסיטת גטינגן. ב-1 באוקטובר 2024 היא תיכנס לתפקיד מנהלת המכון ההיסטורי הגרמני ברומא. עם תחומי המחקר שלה נמנים ההיסטוריה של הפשיזם והטרור במאה ה-20, ובמיוחד טרור של השמאל הרדיקלי והשלכותיו הפוליטיות והחברתיות בגרמניה ובאיטליה. בימים אלה היא חוקרת את ההתמודדות של החברות באירופה עם נפגעי אלימות טרור מאז שנות השבעים של המאה הקודמת.  

"אני מתעניינת בעיקר במה שהתרחש לאחר מתקפת הטרור במינכן. מדוע לקח זמן רב כל כך עד שהצד הגרמני לקח אחריות על האירועים? שאלה מהותית שמעסיקה אותי גם באופן אישי היא כיצד מדינה דמוקרטית מתמודדת עם הכשלים והטעויות שלה ומהו יחסה לקורבנות." 

שולמית וולקוב, פרופסור (אמריטה) להיסטוריה מודרנית באוניברסיטת תל אביב; חברת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. היא עמדה בראש המכון להיסטוריה גרמנית ושימשה מנהלת בית הספר להיסטוריה באוניברסיטת תל אביב; עמיתה במכון למחקר מתקדם בברלין, בקולגיום להיסטוריה במינכן ופרופסור אורח באוניברסיטאות שונות באירופה ובארצות הברית. היא פרסמה ספרים, מסות וקובצי מאמרים בנושא ההיסטוריה החברתית הגרמנית, ההיסטוריה היהודית-גרמנית והאנטישמיות, וכן על היבטים שונים של הנאורות וההיסטוריוגרפיה של הנאציזם. 

בשנת 2022 פרסמה ההוצאה לאור בק במינכן את ספרה "גרמניה מנקודת מבט יהודית. היסטוריה אחרת מהמאה ה-18 ועד היום" (בגרמנית); בשנת 2023 ראה אור בהוצאת דה גרויטה בברלין קובץ המאמרים "לפרש את האנטישמיות. מחקרים ומאמרים על המקרה הגרמני" (באנגלית). 

"אני החברה היחידה בוועדה שהייתה עדה כאדם מבוגר לאירועים במינכן ב-1972, מתקפת הטרור הפלסטינית הראשונה שעוררה הדים בכל העולם. היום, במיוחד לאחר ה-7 באוקטובר 2023, נראה לי הכרחי מתמיד להביט לאחור על האסון ולחקור אותו לעומק בפרספקטיבה ההיסטורית המתבקשת, בשילוב זיכרונותינו האישיים והקשר הנפשי שלנו לאירוע." 

קלאוס ויינהאואר הוא פרופסור להיסטוריה מודרנית באוניברסיטת בילפלד ומשמש ראש בית הספר למוסמכים בהיסטוריה וסוציולוגיה של בילפלד (BGHS). מחקריו עוסקים בהיסטוריה של המשטרה, ביטחון הפנים והאלימות הפוליטית מאז המאה ה-19. כיום הוא חוקר מחאות, תנועות חברתיות ואת תולדות המשטרה בשלוש ערי נמל בינלאומיות במאה ה-20. 

"אני מתמקד במיוחד בניתוח חברתי ותרבותי-היסטורי של התנהלות המשטרה, משמר הגבול הפדרלי והבונדסוור בהקשר של מתקפת הטרור במינכן. כמו כן, אני עוסק בשתי שאלות עקרוניות: כיצד תוכננו, בוצעו ונבדקו בדיעבד מבצעים משטרתיים מעין אלה? איזו השפעה פוליטית וחברתית הייתה להם?" 

כריסטופר יאנג הוא פרופסור ללימודי גרמניה בעידן המודרני ובימי הביניים ודיקן לאמנויות ומדעי הרוח באוניברסיטת קיימברידג'. החל ב-1 באוקטובר 2024 הוא ישמש מאסטר בסיינט אדמונד קולג', קיימברידג'. יחד עם סר כריסטופר קלארק, הוא עומד בראש מרכז המחקר של ה-DAAD  ללימודים גרמניים בקיימברידג' שנוסד ב-2016. מזה 20 שנה, יאנג עוסק בחקר ההיסטוריה של הספורט הגרמני בהקשר האירופי. 

"מתקפת הטרור נגד נבחרת ישראל במשחקים האולימפיים במינכן ב-1972 היא אחד הזיכרונות המוקדמים ביותר שלי. רק כעבור עשרות שנים התחלתי לעסוק באופן אקדמי בתמונות הזוועה אותן לא הצלחתי להבין כילד בן חמש. האפשרות לעבוד עם מקורות שלא היו נגישים בעבר כחלק מפרויקט המחקר מהווה הזדמנות להגיע אחת ולתמיד לעובדות, כך אנו מקווים. הוועדה ומחלקת המחקר של המכון להיסטוריה בת זממנו נושאות באחריות עצומה." 

אנדראס ווירשינג, יליד 1959, הוא מנהל המכון להיסטוריה בת זמננו מינכן-ברלין ומשמש ראש הקתדרה להיסטוריה חדשה והיסטוריה מודרנית באוניברסיטת לודוויג מקסימיליאן במינכן. הוא חבר מן המניין באקדמיה הבווארית למדעים. במחקריו הוא עוסק בהיסטוריה צרפתית-גרמנית בתקופה שבין שתי מלחמות העולם ובתקופת הנאציזם, ובהיסטוריה גרמנית ואירופית מאז שנות השבעים של המאה הקודמת. 

"זיכרון מחייב בהירות. בשל המורכבות האדירה של ההיסטוריה המקיפה של אירועי ה-5 בספטמבר 1972, מדובר במשימה לא פשוטה. גייסנו למכון להיסטוריה בת זמננו צוות מיומן ביותר שיוכל לעסוק במשימה זו יחד עם ועדת ההיסטוריונים. כדי שנוכל לעבוד בשקיפות מלאה, הנחוצה יותר מאי פעם, יש להעניק לצוות המחקר, למשפחות, לאנשים מקרב הפוליטיקה ולציבור המתעניין בנושא את האפשרות לגילוים המלא של כל המקורות." 

יוהנס הורטר הוא ראש מחלקת המחקר במינכן במכון להיסטוריה בת זמננו ומשמש פרופסור שלא מן המניין להיסטוריה מודרנית באוניברסיטת יוהנס גוטנברג במיינץ. במחקריו הנוכחיים מושם דגש על פוליטיקה וצבא, החל מהאימפריה הגרמנית וכלה בדיקטטורה הנאצית, כמו גם על ההיסטוריה היומיומית והתרבותית של הנאציזם. בשנים 2008–2016 הוביל פרויקט מחקר במכון להיסטוריה בת זמננו בנושא המדינה והטרור במערב אירופה בשנות ה-70 וה-80 של המאה הקודמת. 

"יש לבחון את ההתנהלות של המדינה עם מתקפת הטרור במינכן בהקשר הרחב יותר של העימות של הדמוקרטיות המערביות עם הטרור האלים מאז סוף שנות השישים של המאה הקודמת. התנהלותם של פוליטיקאים ושל ארגוני הביטחון בספטמבר 1972 ולאחר מכן מהווה דוגמה היסטורית הרלוונטית גם היום ולכן יש לחקור אותה באופן מעמיק." 

אווה אוברלוזקאמפ היא ראש המשרד ומחלקת המחקר לבחינה מחדש של מתקפת הטרור באולימפיאדת 1972 במכון להיסטוריה בת זמננו מינכן-ברלין. כמו כן היא משמשת מרצה באוניברסיטת לודוויג מקסימיליאן במינכן. תחומי המחקר שלה מתמקדים בהיסטוריה גרמנית וצרפתית בשנות העשרים והשלושים של המאה הקודמת, מדיניות האנרגיה והסביבה מאז שנות השבעים והלוחמה בטרור באירופה בשנות השבעים של המאה הקודמת.   

"מתקפת הטרור נגד הנבחרת האולימפית של ישראל ב-1972 אקטואלית מאוד גם בימינו. אני מקווה שלמחקר שהפרויקט שלנו עורך תהיה גם השפעה חברתית חיובית". 

דומיניק אאופלגר הוא עמית מחקר במחלקת המחקר במכון להיסטוריה בת זמננו מינכן-ברלין. הוא מתמקד במחקרו בחטיפתם העקובה מדם של בני הערובה ובמבצעים המשטרתיים ב-5 וב-6 בספטמבר 1972 במינכן ובפירסטנפלדברוק, וכן בתומכיו של ארגון "ספטמבר השחור" בקרב אנשי הטרור הימני בגרמניה המערבית. 

דומיניק אאופלגר שימש עמית מחקר בפרויקט המחקר של קרן המחקר הגרמנית בנושא "אלימות פוליטית בגרמניה המערבית" בקתדרה להיסטוריה בת זמננו באוניברסיטת מינכן ונמנה עם צוות ההיסטוריונים שתכננו את "אתר הזיכרון הדיגיטלי לחללי הטבח באולימפיאדת 1972" מטעם המועצה המקומית פירסטנפלדברוק. 

אדריאן האני הוא היסטוריון העוסק במחקר ההיסטוריה של הטרור, השירותים החשאיים והתעמולה. הוא עובד כעמית מחקר במכון להיסטוריה בת זמננו במינכן וכמרצה באוניברסיטה הפתוחה של שווייץ ובאוניברסיטת הדנובה קרמס. ספרו האחרון "טרוריסט וסוכן CIA: סיפורו הבלתי יאומן של השוויצרי ברונו ברגה" בגרמנית יצא לאור בגרמנית ב- NZZ Libro בשנת 2023. בשנים 2021–2022 היה חוקר אורח באוניברסיטת ג'ורג'טאון שבוושינגטון. לפני כן, הוא שימש חוקר באוניברסיטת ליידן (הולנד) ובמרכז לחקר אלימות באוניברסיטת ניוקאסל (אוסטרליה). מאז 2020 הוא עורך כתב העת למחקר המודיעין, התעמולה והביטחון (JIPSS).

לוץ קרלר הוא עמית במחלקת המחקר לבחינה מחדש של מתקפת הטרור באולימפיאדת מינכן ב-1972 שבמכון להיסטוריה בת זמננו מינכן-ברלין. הוא מתמקד בהשתלשלות האירועים המדויקת ב-5 וב-6 בספטמבר, ברשתות הסיוע של המחבלים וביחסים בין גרמניה המערבית לבין אש"ף ופת"ח, מדינות ערב וישראל. לוץ קרלר הוא עמית מחקר במכון מאז 2014. במחקריו הקודמים הושם דגש על המלחמה הקרה, ההיסטוריה של הסכסוך במזרח התיכון וההיסטוריה של אש"ף ופת"ח.

טינה אנגרר אחראית על יחסי ציבור וניהול אירועים במחלקת המחקר לבחינה מחדש של מתקפת הטרור באולימפיאדת מינכן 1972 במכון להיסטוריה בת זמננו מינכן-ברלין. היא בוגרת בית הספר הגרמני לעיתונאות, שימשה עורכת העיתון Abendzeitung ודוברת אגודת הדיירים של מינכן DMB.

כריסטינה הולצמן היא אחראית על ניהול האירועים והפרסומים במחלקת המחקר במכון להיסטוריה בת זמננו. היא מארגנת את האירועים לקהל הרחב ואת הכנסים הקשורים לפרויקט ומטפלת בפרסומי הפרויקט.

בנוסף לעבודתה בבחינה מחדש של מתקפת הטרור באולימפיאדת 1972, היא גם משלימה דוקטורט בהיסטוריה בתחום הצדק המעברי בתום מלחמת העולם השנייה בראייה מגדרית-היסטורית.

יוליה מרטנס משמשת עוזרת לצוות מחלקת המחקר לבחינה מחדש של מתקפת הטרור באולימפיאדת מינכן ב-1972 במכון להיסטוריה בת זמננו מינכן-ברלין. בנוסף לפעילות הארגונית והאדמיניסטרטיבית, היא מסייעת למחלקת המחקר ולוועדת ההיסטוריונים במשימותיהם השונות.