בין התאריכים 5-7 בספטמבר יתקיים במכון להיסטוריה בת זמננו במינכן יום העיון הראשון של הוועדה לבדיקה מחודשת של מתקפת הטרור נגד הנבחרת הישראלית באולימפיאדת מינכן. בנוסף לדיון בשאלות המחקר העיקריות, תיערך סדנה עם נציגי ארכיונים ורשויות המדינה לצורך הכנת המסמכים הרלוונטיים לעבודת המחקר. 

יוליאנה זייפרט, מזכירת המדינה במשרד הפנים הגרמני: "אני שמחה מאוד שאחרי כל השנים האלה, אנחנו יכולים סוף סוף לחקור מחדש באופן מקיף את מתקפת הטרור. ועדת ההיסטוריונים הבינלאומית הכוללת מומחים בעלי שם, בשיתוף עם המכון להיסטוריה בת זמננו ותשתית המחקר המצוינת שלו, יוכלו בשלוש השנים הקרובות לשפוך אור על הפיגוע ב-5 בספטמבר 1972, האירועים שקדמו לו ומה שהתרחש בעקבותיו. משרד הפנים של גרמניה יספק את התמיכה הגדולה ביותר האפשרית בבחינה המחודשת של האירועים ובגישה למסמכים המצויים בארכיוני המדינה." 

הפרויקט מתוכנן להימשך שלוש שנים. במהלך תקופה זו מתוכנן לחקור את האירועים שקדמו למתקפת הטרור, את פעולת הטרור עצמה, את התנהלות ארגוני הביטחון והפוליטיקאים, את השלכות הפיגוע על מדיניותה של גרמניה המערבית במזרח התיכון ומה שהתרחש לאחר הפיגוע ברובד של מדיניות הפנים ותרבות הזיכרון. פרופ' כריסטופר יאנג, חבר הוועדה מאוניברסיטת קיימברידג': "יש הרבה שאלות פתוחות, למשל בעניין חילופי המודיעין לפני מתקפת הטרור, הרקע והקשרים של המחבלים וסיוע אפשרי שהם קיבלו מקרב אנשי השמאל והימין הקיצוני בגרמניה. כמו כן, יש לחקור מדוע נדחו הצעות ממשלת ישראל להטיס יחידת עילית לשחרור בני הערובה, מה התרחש כאשר נחטף המטוס של חברת לופטהנזה במטרה להביא לידי שחרור המחבלים, ולבסוף, אילו השלכות היו לאירועים במינכן ב-1972 על היחסים בין גרמניה המערבית לישראל ולמדינות ערב." 

בפרויקט המחקר מושם דגש מיוחד על משפחות החללים. פרופ' אנדריאס ווירשינג, מנהל המכון להיסטוריה בת זמננו: "האופן שבו הרשויות בגרמניה התנהלו עם המשפחות היה צורם ביותר. כולנו תקווה שפרויקט המחקר יסמן נקודת מפנה: בנוסף ללימוד המקורות הארכיוניים, יש לעסוק באופן שיטתי גם במה שעבר על המשפחות." 

פרופ' שלמה שפירא מאוניברסיטת בר-אילן, חבר ועדת ההיסטוריונים, מעוניין לכלול מקורות וארכיונים ישראליים בעבודת המחקר ומצפה שהדבר יספק תובנות חשובות על פעולות הטרור. "במיוחד בישראל, נתלות ציפיות גבוהות בעבודת הוועדה. מתקפת הטרור במינכן חקוקה היטב בזיכרונם של ישראלים רבים. עבודת הוועדה חשובה ביותר לא רק על מנת לבחון מחדש את ההיסטוריה, אלא גם כדי להבין טוב יותר ולמנוע את איומי הטרור, ולהיערך ללוחמה בטרור – היום ומחר." 

מקומו של הפיגוע בתרבויות הזיכרון של שתי המדינות יהיה גם הנושא של אירוע הפתוח לקהל הרחב שיתקיים באקדמיה הבווארית למדעים ב-6 בספטמבר בשעה 19:00. תחת הכותרת "מינכן 1972: זיכרון מפוצל?", ידונו נציגי ועדת ההיסטוריונים ומומחים נוספים בדרכים השונות שבהן גרמניה וישראל מתמודדות עם שימור זיכרון הפיגוע במשחקים האולימפיים. כדי לאפשר לציבור הישראלי, ובפרט לבני משפחותיהם של חללי הפיגוע להשתתף באירוע, ישודר הפאנל בשידור חי באינטרנט באתר www.badw.de בתרגום סימולטני לעברית. 

הרקע לאירוע: ב-5 בספטמבר 1972 תקפו שמונה מחברי ארגון הטרור הפלסטיני "ספטמבר השחור" את הנבחרת הישראלית במהלך אולימפיאדת מינכן. 11 מחברי הנבחרת האולימפית הישראלית, שוטר אחד וחמישה מהחוטפים נהרגו בפיגוע ובמהלך ניסיון חילוץ כושל של משטרת בוואריה. 

באפריל 2023 השיקה הממשלה הפדרלית של גרמניה פרויקט מחקר בינלאומי: ועדה המונה שמונה היסטוריונים בעלי שם הוזמנה על ידי משרד הפנים של גרמניה לעבוד בשיתוף פעולה עם המכון להיסטוריה בת זמננו מינכן-ברלין במטרה לערוך מחקר מקיף על מתקפת הטרור, על האירועים שקדמו לה ומה שהתרחש בעקבותיה. הקמת הוועדה על ידי הממשלה הפדרלית מהווה את הנדבך האחרון בתוכנית הכוללת עליה סוכם עם משפחות החללים לציון 50 שנה למתקפת הטרור.