06 09 23 / 19 Uhr / Podiumsdiskussion

"להתיר סוף סוף את הפלונטר"

תרבות הזיכרון בגרמניה ובישראל: דיון פאנל במסגרת יום העיון הראשון לחקר מתקפת הטרור נגד הנבחרת האולימפית הישראלית 

בין ה-5 ל-7 בספטמבר התקיים במכון להיסטוריה בת זממנו יום העיון הגדול הראשון של ועדת ההיסטוריונים הבינלאומית וצוות מחלקת המחקר לבחינה מחודשת של מתקפת הטרור במשחקים האולימפיים של 1972. המחקר עוסק גם בהיסטוריה של תרבות הזיכרון לאחר פעולת הטרור. הצוות כולו, יחד עם יוליאנה זייפרט, מזכירת המדינה במשרד הפנים של גרמניה, ביקרו במהלך יום העיון בפארק האולימפי ובאתרי הזיכרון השונים המצויים בו, וביניהם אתר ההנצחה בחלקו הצפוני של הפארק שנפתח לקהל הרחב ב-2017. האוצרת פיריטה קליינר סיפרה לנוכחים על תולדות הקמתו של האתר.

הצוות עבר גם בסמוך לאנדרטה לזכר החללים, שהוקמה בפארק האולימפי בשנת 1995. לבסוף, צעדו החוקרים בשבילי הכפר האולימפי לעבר רחוב קונולי 31, למקום בו 51 שנים קודם לכן לקחו המחבלים את אחד עשר הספורטאים הישראלים כבני ערובה. לוח זיכרון שהוצב בשנת 1972 לפני דלת הכניסה לבניין, מנציח את זכרם של חללי הטבח.

צוות החוקרים בסיור מודרך באתר ההנצחה למתקפת הטרור באולימפיאדת מינכן. צילום: אסטריד שמידהובר (Foto: Astrid Schmidhuber)

זיכרון היה גם הנושא של האירוע שנערך בשעות הערב באקדמיה הבווארית למדעים. "מינכן 1972: זיכרון מפוצל? מתקפת הטרור באולימפיאדת מינכן בתרבות הזיכרון בגרמניה ובישראל" הייתה כותרת הפאנל בהנחייתה של אווה אוברלוזקאמפ, שעומדת בראש הפרויקט לבחינה מחודשת של האירועים. דברי ברכה נישאו מפי מרקוס שווייגר, נשיא האקדמיה הבווארית למדעים, מזכירת המדינה יוליאנה זייפרט, טליה לדור-פרשר, הקונסולית הכללית של ישראל במינכן, לודוויג שפנלה, הממונה מטעם ממשלת בוואריה לחיים יהודיים ולמאבק באנטישמיות, לתרבות זיכרון ומורשת היסטורית, וכן אנקי שפיצר, אלמנתו של מאמן הסייף אנדרי שפיצר שנרצח בטבח.

אנקי שפיצר שלחה את דבריה בווידאו ועקבה אחר האירוע בשידור חי בתרגום סימולטני לעברית. שפיצר אמרה כי חיכתה 51 שנים לרגע הזה והודתה לצוות ההיסטוריונים "מעומק ליבי". היא ציינה כי היא מלאת תקווה וציפיות מהפרויקט.

שינוי בתרבות הזיכרון הגרמנית 

לדבריה של אווה אוברלוזקאמפ בתחילת הפאנל, מתקפת הטרור על הנבחרת האולימפית הישראלית אקטואלית מאוד גם היום, גם לפוליטיקה הגרמנית וליחסי גרמניה-ישראל. רומן דיינינגר, הכתב הראשי של העיתון זידדויטשה צייטונג שחיבר יחד עם אובה ריצר את הספר "משחקי המאה. אולימפיאדת 1972, טרור וגרמניה החדשה" (בגרמנית), דיבר על תרבות הזיכרון הגרמנית. "ההשקפה הגרמנית הייתה תמיד: האירועים העיבו על 'המשחקים השמחים' שלנו, אולם אנחנו מעדיפים לראות את הענן המעיב הזה כמה שפחות." רק דור חדש של פוליטיקאים, שכבר לא עסקו יותר בסכנה של הפללה עצמית, הצליחו להתיר את הפלונטר הזה, אולם רק לאחר לחץ גדול מצד המשפחות. קאי שילר, פרופסור באוניברסיטת דורהאם המתמחה בהיסטוריה של הספורט והתרבות, הוסיף כי רק לאחר 1990, כאשר מדיניות הזיכרון של גרמניה הסיטה את מרכז הכובד שלה מחקר פשעי הנאצים לבחינת הפשעים שבוצעו בגרמניה המזרחית, החלה בחינה מחודשת של מתקפת הטרור נגד הנבחרת האולימפית הישראלית. פטרה טרהובן מאוניברסיטת גטינגן, העוסקת במחקרה ביחס לקורבנות של אלימות פוליטית ומשמשת חברה בוועדת ההיסטוריונים, ביקרה לאחרונה בישראל יחד עם לוץ קרלר מהמכון להיסטוריה בת זמננו במסגרת הפרויקט לבחינה מחדש של האירועים ונפגשה עם משפחות חללי הטבח, עם ניצולים ובני משפחותיהם. היא שמעה פעם אחר פעם את המשפט "זה נראה כאילו שזה היה אתמול."  

שלמה שפירא מאוניברסיטת בר-אילן, גם הוא חבר בוועדת ההיסטוריונים, הדגיש עד כמה מתקפת הטרור מושרשת עמוק בתודעת החברה הישראלית. בשונה מפיגועים רבים אחרים נגד אזרחים ישראלים, הפיגוע במינכן ב-1972 לא נשכח והוא נוכח מאוד גם בקרב צעירים בישראל.

Diskussion über deutsche und israelische Erinnerungskultur
דיון בנושא תרבות הזיכרון הגרמנית והישראלית: רומן דיינינגר, פטרה טרהובן, שלמה שפירא, קאי שילר, בהנחיית אווה אוברלוזקאמפ (משמאל לימין). צילום: לואיזה אדטנר (Foto: Luise Aedtner )

סרטון האירוע זמין באתר האקדמיה הבווארית למדעים